האוסף

יופי, אלגנטיות, שימת לב והקפדה על פרטים החוברים כולם לכדי יצירה מרהיבה ומגובשת: אלה הם ממאפייניה המובהקים של האמנות היהודית באיטליה.

תשמישי הקודש האיטלקיים הם משיאיו המובהקים של הידור המצווה במסורת היהודית. ערכי האמנות והאסתטיקה היו נפוצים ומתקדמים באיטליה במידה יוצאת מגדר הרגיל, ואיתם המיומנויות הטכניות המצוינות שנדרשו כדי ליישם את הערכים הללו. יהודי איטליה רתמו את ההישגים האמנותיים האדירים הללו לשירות המסורת, ובכך יצרו שילוב מופתי בין גשמיותה של היצירה האמנותית לבין שאיפותיה של הרוח.

איכויותיהם האמנותיות המפעימות של כלי הקודש ניכרים במיוחד בין המאות הט"ו והי"ט: התקופה שבין הרנסאנס לבין הריסורג'ימנטו (תנועת התחייה הלאומית האיטלקית במאה הי"ט), אשר בה זכתה האמנות היהודית לתמיכתם של פטרונים עשירים.

היהודים, שלקחו חלק בפריחה התרבותית והאמנותית באיטליה, אימצו סגנונות ומוטיבים בני זמנם כדי לעטר את תשמישי הקודש ואת כלי החול. התוצאה הינה תמהיל ייחודי של מאפייני הזמן והמקום הכלליים ושל תכנים יהודיים מובהקים. הפריטים שבתערוכה, אם כן, מהווים עדויות מפעימות למורשת התרבותית של יהדות איטליה, שהתגבשה במשך למעלה מאלפיים שנים של היסטוריה יהודית-איטלקית. זו מורשת המעניקה ביטוי מרתק של חיוניות ויצירתיות, מורשת של סקרנות, של סובלנות ושל פתיחות להשפעות תרבותיות ואסתטיות. מורשת שניכר בה השילוב הייחודי של יסודות דתיים ואסתטיים, שהוא מן המאפיינים המובהקים ביותר של החיים היהודיים באיטליה.

בתצוגת הקבע של המוזאון "MADE IN ITALY – הרוח שבחומר", המבקרים באולמות ייחשפו אל הפריטים לאורך נתיבים שנקבעו הן בהתאם לחומר ממנו עשויים הפריטים והן בהתאם לטכניקה של ייצורם: מתכות מעוטרות בחדר הראשון, אריגים ובדים בחדר השני, עץ מגולף בחדר השלישי, כתבי יד ודברי דפוס מעוטרים בחדר הרביעי.