שימור ארון קודש ממנטובה

זהו אחד ממפעלי השימור השאפתניים ביותר שנערכו במוזיאון: שימור ארון קודש יוצא דופן ממנטובה (צפון איטליה) משנת 1543. ארון קודש מיוחד זה, העשוי עץ והמעוטר בגילופי עץ מקוריים, מוזהבים ועדינים, הינו אחד מארונות הקודש העתיקים בעולם.

תהליך השימור החל באוגוסט 2011 ונמשך כארבעה חודשים. מיזם מיוחד זה בוצע על ידי צוות המשמרות של סטודיו אורו.
שימור ארון מנטובה בוצע הודות לתמיכתם הנדיבה של לסלי ואנה דן מטורונטו, קנדה, והקרן לירושלים של קנדה.

מנטובה
מנטובה, עיר מבוצרת היושבת על נהר המינצ'ו, שמשה בירת הדוכסות של מנטובה אשר בלומברדיה. בין המאות ה-טו' וה-יז' הייתה תחת שלטון הדוכסים גונזגה. היה זה תור הזהב של היהודים במנטובה ובתקופה זו מנתה הקהילה כ-3000 איש.
במשך יותר ממאה שנה התפתחו חיי הקהילה סביב חצר הדוכסות הרנסאנסית המפוארת, בה חיו יהודים ידועי שם ובכללם רופאים- כמשפחת פורטליאונה, מחזאים- כליאונה דה סימי ומלחינים- כסלמונה דה-רוסי.
החל משנת 1500 פעלו במנטובה שישה בתי כנסת שכללו שלושה בתי כנסת איטליאנים ושלושה אשכנזים. ארון הקודש ושני הכיסאות (קתדרות) המלווים אותו, העוברים כיום תהליך שימור מגיעים מבית הכנסת הגדול (1537) והוכנו בשנת 1543, זאת על-פי הכתובת שבראש אחד הכיסאות בה רשום: "בבכ' הגדולה פה מאנטובה ניסן שג'".
בית הכנסת הגדול הועבר בשנת 1635 למיקום חדש בארמון הדוכסית פליצ'יטה גונזגה אך ככל הנראה נחשב צנוע מדי אל מול פאר הארמון ולפיכך נשלח בשנת 1635 לסרמידה, עיירה קטנה המרוחקת כ-70 ק"מ דרום מזרחית למנטובה.
בשנת 1956 ארון הקודש והכסאות הובאו לירושלים והורכבו מחדש לזכרו של סאלי מאייר.